פסק-דין בתיק תע"א 2434/10

1.                  בפנינו בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).

2.                  ביום 18/03/09 החליט בית הדין לקבל את הבקשה אשר הגיש התובע המייצג לאישור תובענה כנגד הנתבעת כתובענה ייצוגית (להלן: החלטת האישור). עיקרי החלטת האישור היו כדלקמן:

א.                    שאלת זכאותם של חברי הקבוצה לדמי-חג הינה שאלה מהותית של משפט ושל עובדה. הודאת הנתבעת כי אינה משלמת דמי-חג באופן גורף מהווה אפשרות סבירה לקבלת התביעה.

ב.                    עילת התובענה הינה אי-תשלום דמי חג בהתאם לצו ההרחבה לעניין תשלום דמי חג מיום 07/06/02 (להלן: צו ההרחבה).

ג.                     חברי הקבוצה עליהם תחול התובענה הייצוגית יהיו כל עובדי המשיבה החל מיום 07/06/02 ועד ליום 18/03/09.

ד.                    הסעד הנתבע הינו 169.5 ש"ח, סכום התביעה האישי של התובע המייצג והסעד הקבוצתי הינו 839,227 ש"ח.

3.                  ביום 04/01/10 הגישו הצדדים לבית הדין בקשה לאישור פשרה בתובענה הייצוגית ומתן תוקף של פסק-דין לפשרה זו (להלן: בקשת הפשרה). עיקרי הסכם הפשרה המוצע הינם כדלקמן:

א.                    כל חבר בקבוצה, כפי שהיא מוגדרת בבקשת הפשרה, אשר עבד בנתבעת למעלה משלושה חודשים, יהא זכאי לתשלום בסך 169.5 ש"ח עבור כל שנת עבודה בנתבעת.

ב.                    הנתבעת תשלם מכאן ולהבא דמי חגים לכלל עובדיה בשכר בהתאם לצו ההרחבה ולהחלטת האישור.

ג.                     הצדדים ממליצים לקבוע לתובע המייצג גמול בסך 45,000 ש"ח ולבאי-הכוח המייצגים שכר טרחה בסך 235,000 ש"ח.

ד.                    כנגד חברי הקבוצה יהווה הסכם הפשרה מעשה בית-דין וימצה את כל תביעותיהם בכל הקשור לעילת התביעה ובקשת האישור.

ה.                    בבקשת הפשרה מפורט מנגנון פנייה לחברי הקבוצה, טיפול בכספים אשר תשלם הנתבעת וכן הוראות הנוגעות לביטול ההסכם בנסיבות מסוימות.

4.                  ביום 07/02/10 לאחר שהועברה לעיונו של בי-הדין בקשת הפשרה החליט בית-הדין להעביר את הבקשה לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ). כמו כן הורה בית-הדין לפרסם את בקשת הפשרה הן בחצרי הנתבעת והן בשני עיתונים יומיים. בית-הדין החליט שאין מקום למנות בודק מאחר ועילות הבקשה נתונות למומחיות הייחודית של בית הדין.

5.                  ביום 23/08/10 התקבלה בבית הדין התנגדות מטעם מר יאיר בן-שושן אשר הציג את עצמו כעובד בנתבעת. עיקרי התנגדותו של מר בן-שושן היו כדלקמן:

א.                    התובע המייצג ובאי-הכוח המייצגים אינם מייצגים בדרך הולמת ובתום-לב את חברי הקבוצה ואת עניינם.

ב.                    רוב חברי הקבוצה משתכרים שכר הגבוה משכרו של התובע המייצג, השכר לפיו מחושב הגמול לחברי הקבוצה בבקשת הפשרה.

ג.                     הגמול לתובע הייצוגי ובאי-כוחו מופרז.

ד.                    שגה בית-הדין בקובעו את זכאותו של התובע המייצג ליום חג אחד בלבד. הנתבעת אינה עובדת ביום-הכיפורים ועל כן מדובר לפחות ביום אחד בכל שנת עבודה אשר אין חולק כי חברי הקבוצה זכאים לו. על כן הגמול אשר נקבע לחברי הקבוצה ראוי שיהא שני ימים לכל הפחות.

6.                  ביום 20/10/10 התקבלה חוות-דעתו המלומדת והמפורטת של היועץ אשר סבור כי אין לאשר את הסכם הפשרה וטעמיו בעיקרם הינם כדלקמן: